היום הקשבתי לפודקאסט "שעה אחת של היסטוריה". הפרק עסק במשחק "מונופול" ובמשחקי לוח בְּאוֹפֶן כְּלָלִי. נהנתי מהפודקאסט הזה ולמדתי ממנו כמה דברים מעניינים. בניגוד לאורחי הפודקאסט, אני אִישִית אוהבת לשחק מונופול. (כל החברים הטובים שלי כבר יודעים שבפנים אני קפיטליסטית אַכְזַרִית).
מה שלא ידעתי עד היום זה שמונופול היה הַמְצָאַה של אליזבת מגי פיליפס, קווקרית ואקטיביסטית אנטי-קפיטליסטית שהאמינה ברעיונות של הכָּלְכְּלַן הנרי ג'ורג’. ג'ורג האמין בשלושה עֶקְרוֹנוֹת: משכורת שווה לנשים ולגברים, ביטול הפריבילגיות של בַּעֲלֶי אַדַמוֹת , ופיתוח תחבורה ציבורית. (כששמעתי את זה, חשבתי שאולי גם אני קצת ג’ור’גיסטית).
ב 1904, פיליפס המציאה את "משחק בעלי האדמות" (The Landlord's Game) עם שתי גִרְסַאוֹת של כללים: אחת שבה משחקים ביחד, ואחת שבה משחקים אחד נגד השני. המטרה של פיליפס היתה שאנשים יבינו שהעוֹנִי קיים בגלל שיש למעט אנשים הרבה אדמות. היא רשמה פטנט על המִשְחַק ולבסוף מכרה אותו לחברת פארקר בתִקְוַה שככה יותר אנשים יכירו אותו. היא קיבלה 500 דולר מפארקר, סְכוּם שהיה המון כסף בְּזְמַנוֹ, אבל כמובן שהם הרוויחו הרבה יותר כסף מזה.
מה שאירוני בסיפור הזה הוא שאת המטרה שיותר אנשים יכירו את המשחק פיליפס הִשִֹיגַה: היום אפשר לקנות אותו ביותר מ 140 מדינות, אבל כנראה אנשים לא הבינו שזה אמור להראות לנו כמה בִּלְתִי הוֹגֶנֶת והַרְסַנִית היא המערכת הקפיטליסטית (במזרח גרמניה למשל המשחק היה אסור). אולי הסיבה לכך קשורה גם למִפְנֶה הסקסיסטי של הסיפור: בשנות השלושים גבר בשם צ'ארלס דלאוור גנב את הרעיון של פיליפס ומכר את המשחק בשם המוּכַּר שלו: "מונופולי".
לבסוף, עוד כמה דברים מעניינים שלמדתי בפודקאסט על היסטוריית המשחקים: המַנְחִים דיברו עם ארכיאולוג על ההיסטוריה התרבותית של משחקים והוא אמר שבני אדם התחילו לשחק לפני בערך 70,000 שנה, בתקופה שבה בני האדם התחילו לבַיֶת זְאֶבִים. המשחק הכי ישן -שעדיין משחקים בְּיַמֶינוּ (במיוחד במזרח התיכון) הוא שש - בש.
קלרה, ג2
